Wednesday, July 26, 2017

בואי נעשה אמנות ביחד

 אפרת דרכי, המצלמה שלי ואני בהרפתקה משותפת
יולי 2017

להצטלם זאת מילה שיש לה אינספור משמעויות, כולנו מצטלמות -
לתעודת הזהות, לדרכון, לרישיון נהיגה. אלה צילומים שאנחנו לא עושות עניין מהם, מי כבר רואה אותם.
בשכונה שלנו שקוראים לה פייסבוק עלינו להתאמץ יותר, כולם רואים.
אנחנו יכולות להסתפק בסלפי נחמד, למשל כזה שהאפליקציה שלו מסכימה לצלם אותנו רק כשאנחנו מחייכות, וכדי שנהיה ממש מרוצות, היא מפעילה מטה קסם ומשאירה אותנו בנות בלי גיל 100% פלסטיק.
זה יפה אבל קצת לא אמין?
נעזר בשרותי צילום מקצועי, עם מאפרת שתחליק לנו את הפנים, ותבליט את התווים, ותאורות שיאירו אותנו כמו שצריך, ויקליקו עלינו לפחות 200 פעם.
אהמממ, יפה. אפשר לשדרג את תמונת הדרכון.


"יש לך סטודיו?" שואלים אותי.
"כן יש לי, ואני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שגללתי את הרקעים שבו למצב צילום.
אלה שבאות להצטלם אצלי רוצות לעוף איתי לעולמות מופלאים. מקומות של חופש ואמת, שם אני מוצאת את היופי שלהן בלי פילטרים מלאכותיים וביחד אנחנו עושות אמנות.







פנינה כהן - 18.7.2017



Thursday, July 20, 2017

מה הקשר בין פטריות ומקלות כביסה?



אחת מאלף - פטרייה אחרי הגשם

הביטוי "צצים כמו פטריות אחרי הגשם" מתייחס להופעתם בהיקף נרחב של כל מיני דברים.

אז איך זה קשור למקלות כביסה?


מכל עבודות הבית בהם אני מעורבת, הכביסה חביבה עלי במיוחד. שם יצרתי לעצמי דפוס עבודה יוצא דופן שנוגד את רוב עולמות תחזוקת הבית שלי. עולם של סדר מוקפד.

להלן פרטי התהליך:
  1. מיון הכביסה (גילוי נאות - אין מה למיין בכביסה שלנו בה מנעד הצבעים, האיכויות והחומרים מוגבל).
  2. פקק נוזל כביסה אקולוגי בתוך תוף המכונה.
  3. הכנסת הכביסה.
  4. פקק מרכך כביסה במקום המיועד לכך.
  5. לחיצה על כפתור ההפעלה בתכנית קבועה: 40 מעלות ב-50 דקות.
  6. תליית הכביסה בחצר (זו דרכי לשמר עולם נכחד שנקרא חבלי כביסה). אני תולה את הבגדים לפי נושאים, בסדר מוקפד ומוגדר מראש.
  7. הורדת הכביסה מהחבלים בסדר שבו נתלתה, תוך כדי קיפול אונליין.
  8. ערימת הכביסה המקופלת מוכנה לסידור בארון.
  9. בארון הכל מבולגן, וההמשך כבר לא רלוונטי.

אז מה הקשר לפטריות?

מקלות הכביסה שאני רוכשת בסופר הקרוב, נשברים לי בעת התלייה כמו פטריות אחרי הגשם. נכון שאני משאירה אותם בחוץ, אבל הם אמורים לעבוד בשבילי, לא?
הייתי רואה את זה כגזרת גורל, לולא היו לי כמה מקלות כביסה וינטג', ששומרים לי אמונים בשלמות כבר מעל 30 שנה בגשם ובשמש, ומתפקדים בצורה מעוררת השראה.


שרידי מקלות כביסה שנת ייצור 2016

שועל קרבות ותיק משנות ה-80

Sunday, July 16, 2017

החיים הצבעוניים שלנו

החיים הצבעוניים שלנו

השיפוצניקים יצאו, וקירות ביתי בהקו בלובנם. שבועיים מאוחר יותר התהפכו חיי, הייתי במצוקה גדולה והרגשתי שאינני יכולה להכיל את הלבן הנקי הזה בבית.
נסעתי למחסן הטכני בכפר ויתקין, קניתי צבע תורכיז עז ובעזרת פיסת בד מרחתי אותו בספונטניות על הקירות. לא נחתי עד שלא נשארה פיסה לבנה אחת. ואז התיישבתי ליד שולחן האוכל, הסתכלתי סביב, והרגשתי בשלווה נעימה.
לצבעים תמיד היתה נוכחות גדולה בחיי, בשנים האחרונות חקרתי והעמקתי בנושא והבנתי שלכל צבע יש משמעות, ושעליהם להיות בחיינו בטיימינג הנכון.
בהרצאה "החיים הצבעוניים שלנו", אני מספרת את הסיפור הצבעוני האישי שלי שמלווה אותי בחיי, אני מדברת על משמעות הצבעים, ומשתפת את הקבוצה בסיפורים של המשתתפות.

ההרצאה מלווה במצגת צילומים צבעונית במיוחד







הציוד הנדרש למפגש:
אמצעי להקרנת הצילומים על הקיר, בהרצאה ביתית ניתן להשתמש במסך טלוויזיה גדול אליו אוכל לחבר כבל שמתחבר ללפטופ שלי.





כמה מילים עלי ועל הפרויקטים שלי:
שמי עדי אדר, אני צלמת פעילה, מרצה, מעצבת תכשיטים ויזמת. לאחר 33 שנים מרתקות בהן עבדתי כצלמת בקבוצת "ידיעות אחרונות", רוב הזמן כצלמת המערכת של שבועון "לאישה", החלטתי לשנות כיוון ולחבר את הידע הרב שצברתי בצילום רב תחומי בעבודתי העיתונאית, עם ההיכרות המיוחדת של כ-15,000 נשים שונות אותן צילמתי.

מאז הפכתי לעצמאית פתחתי סטודיו לצילום, אני מקיימת סדנאות צילום והשראה לנשים, בהן ניתן לצלם גם בטלפון הנייד, מלווה טיולי נשים בהודו כמפעילה חברתית וצלמת, אוצרת תערוכות בגלריית הרחוב ע"ש אופיר חן בכפר ויתקין ומרצה במסגרות פרטיות ובמסגרת "פרויקטים אמנותיים בקהילה".

ליום האישה צילמתי את הפרויקט "27 המוזות", תערוכה קוצרת ביקורות מצויינות ושבחים רבים - והעלתה את גלריית הרחוב על מפת האמנות הארצית. "27 המוזות" זוכות לאלפי ביקורים, רייטינג שכל גלריה נחשבת במרכז היתה שמחה בו. ברמה הקהילתית, זו תערוכה משמעותית הרבה מעבר לאמירה האמנותית שבה. 

מצורף לינק על התערוכה "27 המוזות"https://adiadart.blogspot.co.il/2018/03/27.html

בניתי סדרת הרצאות וסדנאות מרתקות ואישיות, בהן אני מוציאה לאור עולם נשי מלא השראה וויזואלי, בו כולנו יכולות להשתתף ולמצוא את עצמנו.


הרצאות נוספות שלי:

מי היא ההשראה שלנו - סיפור יצירת פרוייקט "27 המוזות"
איך נולד רעיון – איך יוצרים פרוייקט אמנותי בצילום - על צילום והשראה
צלמים וצלמות מטעם עצמם - שתי צלמות ושני צלמים, מספרים סיפורים מרגשים בתמונות
צילומי דיוקנאות מאז ראשית הצילום ועד היום – איך אנחנו נראים
ערב רב פרצופי – סיפורי צילום, מאחורי הקלעים של הפרויקט "27 המוזות" 
עץ המשאלות שלי

אשמח לחלוק אתכן חוויה מרתקת של סיפורים, צילום והשראה.




Adi Adar
+972559979280

Thursday, July 13, 2017

המטבח האפור שלי

בסיום ההרצאה "החיים הצבעוניים שלנו" שהייתה לי אתמול, חילקתי כרטיסי ביקור עטופים בדף, בו כתבתי על משמעות הצבע שכל אחת בחרה. אחת המשתתפות, ססגונית במיוחד בלבושה, התחילה לנבור ולחפש ולא מצאה את מבוקשה.
"אין כאן את הצבע שלי, חייכה אלי בהתנצלות" .
"מה חסר?", שאלתי.
"לא יודעת איך אומרים את זה בעברית זה צבע חדש, באנגלית הוא נקרא GREIGE והוא שילוב בין אפור לבז'" הפתיעה אותי בתשובתה.
כשאני מדברת על צבעים בהרצאה שלי, אני מתייחסת לאלה שנמצאים על הספקטרום העשיר שבין האדום לסגול, כמובן שאני גם נותנת כבוד ראוי למי שמכיל את כולם - הלבן.
האפור לא נמצא שם, וכדי להכות על חטא החלטתי לפתוח את זה כאן.


בואו נדבר על האפור שמאז שהתברר שיש לו 50 גוונים, יש להודות, עלתה קרנו:
נתחיל מטרנד תמוה (טוב שהיה אורח לרגע), בו התחילו נשים צעירות לצבוע את השיער לאפור בטרם עת, על מנת להיות מיוחדות. מן פרדוקס שכזה, שהרי כשאנחנו מתייחסות למילה אפור/אפרורי, המשמעות היא ההפך ממיוחד.
אפור מסמל ניטרליות ושמרנות, ומאפשר לצבעים אחרים לבלוט כשהם לידו. הוא נחלץ לעזרנו כשאנחנו מתקשים לבחור בצבע לבגד מסוים, או לארונות המטבח (אהמממ… וידוי מביך).
את הצבעוניות האפרורית של המטבח שלי, אני "מקפיצה" בחתול ג'ינג'י, ונגיעות חתול שחור לבן.
לסיכום אני רוצה לציין לטובה (בלי שמות), כמה מחברותי הטובות שהחליטו לצאת תיגר נגד צביעת שיער. בטבעיות והכלה הן מקבלות את פלישת האפור לשיערן.

מקדישה באהבה את המילים והתמונה לאורלי אדירי ולפנינה כהן הצבעוניות מכולן.






הצילום המצורף צולם בגווני GREIGE, עם נגיעות באדום.

Sunday, July 9, 2017

בא לי להצטלם

בא לי להצטלם ולהביא לידי ביטוי את מי שאני בעיני עצמי

מה יהיה בצילומים?
אציג בהם את המחשבות, השיגעונות, התשוקה, הצבעים, הכוח, היצירה, היופי והשמחה.

כמה רחוק אלך?
צפויה לי חוויה מסעירה כשאצטלם, כי אשחרר בה את כל המחסומים שיש לי.

מה אעשה עם התמונות?
אהיה גאה בהן, את חלקן אעלה בפייסבוק – יהיו לי תגובות רבות והמון לייקים, חלק מהתמונות אשמור לעצמי ואשתף אותן עם מי שיוכל להעריך את העומק שלהן.

מה יגידו בבית?
מתי שהוא צאצאי יגיעו למחשב שלי, יפתחו את התיקיה שתקרא "עדי 2017", ידפדפו בתמונות שבה ויגיד, "וואו זאת סבתא עדי, אנחנו רוצים להיות כמוה".

למה זה לא קורה?
כי אני יודעת שהצלמת שיכולה לעשות עבודה כזאת בדיוק כמו שאני מתכוונת היא אני, וטכנית זה מסובך.

מה תעשי בנדון?
אצלם אחרות שרוצות להצטלם, ולהביא לידי ביטוי את מי שהן בעיני עצמן.

ואיפה את תהיי בתמונה?
אמשיך לעשות סלפי ג'ינג'ים עם החתול שלי.










Tuesday, July 4, 2017

בחנו את עצמכן, איך אתם נראות?

סמנו עיגול וירטואלי מעל התשובות הנכונות:

*
יש לכן פייסבוק? כן/לא
*
יש לכן עסק שאתן רוצות לשווק? כן/לא
*
תמונת הפרופיל שלכן לא משהו? כן/לא
*
היא לא מעודכנת? כן/לא
*
אתן רוצות צילומים משמעותיים כדי להראות מה אתן עושות? כן/לא
*
אתן מצלמות המון, מעלות פוסטים עם תמונות בינוניות? כן/לא
*
הייתן הרבה יותר פעילות בשיווק של עצמכן לו היו לכן יותר צילומים? כן/לא
*
אתן מרגישות שיש לכן הרבה מה ללמוד על צילום? כן/לא
* יש לכם מצלמה בטלפון הנייד? כן/לא

אם עניתם "כן" על רוב השאלות, אתן צריכות אותי, וגם כאן יש לכן שתי אפשרויות:

*
אתן רוצות שאצלם אתכן ואת העסק שלכן? כן/לא
* אתן רוצות ללמוד ממני איך מצלמים לבד באמצעות מצלמת הטלפון הנייד או כל מצלמה אחרת? כן/לא

אם עניתן תשובה חיובית על אחת משתי השאלות האחרונות, או על שתיהן - דברו איתי 

שמי עדי אדר, עזבתי את עבודתי כצלמת עיתונות אחרי 33 שנה, רובן כצלמת המערכת של שבועון לאישה. 
במהלך השנים צילמתי כ-15,000 אנשים שונים, רובן נשים. יש לי יכולת צילום והכלה ברמה גבוהה, ואשמח להיות חלק פעיל בשדרוג העסק שלכן. 





עמוד הפייסבוק שלי - 
https://www.facebook.com/aadiadar/



Monday, July 3, 2017

הרפתקאות סדנת "צילום והשראה" בלילה חם במיוחד

חום אימים בחוץ. 
עשינו את עצמנו שזה קורה לנו בלי כוונה, ונכנסנו לצינון קל במי המזרקה.
זאת סדנת צילומי לילה, וצריך לחזור עם תוצרת. 
חלק נזהרו לא להירטב יותר מדי ואחרות הלכו עד הסוף (כמוני).
אחרי שצילמנו וצילמנו וצילמנו ומיצינו, שחררנו את האדרנלין מהערב הכייפי, בפיצריה המקומית.
כך לערב אחד הפכנו לחבורת ילדות מאושרות.

ערב צילום לילה חווייתי עם בנות סדנת הצילום שלי. כל הצילומים צולמו במצלמת הטלפון הנייד, שנרטבה והמשיכה לצלם.


בקרוב נפתחת סדנת קיץ חדשה של 4 מפגשים. יהיה המון צילומים וכייף גדול.