אוֹי לְבוּשָׁה

 אוי לְבּוּשָׁהּ

תערוכה קבוצתית

אוצרת ומפיקה - עדי אדר

תערוכה על פסולת טקסטיל, בולמוס קניות וזיכרון שנשזר בין התפרים

"אוֹי לְבוּשָׁהּ" - זו זעקה על רכישת בגדים מוגזמת שאנו חוטאים בה, וקריאת תיגר על הנזקים הסביבתיים שתעשייה זו מייצרת. הלבוש שהיה פעם הצהרת זהות או סמל תרבותי, הפך לבולמיית קנייה חסרת אחריות, כניעה לפיתויים "אופנתיים" חולפים וזולים, סיפוק מיידי וקצר טווח. רכישות ללא גבול, בציפייה לטרנד הבא. 

היצירות שבתערוכה עשויות מבגדים שאין בהם צורך. חלקם יצאו מהארון הפרטי של האמניות, ואחרים נאספו כפסולת של מחסני גמ"ח וחנויות יד 2, רגע לפני השלכתם לביגודיות במרכזי המיחזור, משם הם מגיעים להטמנה מזהמת באדמות העולם השלישי. 

טכניקות העבודה בתערוכה: גזירה, הרכבה, סריגה, צביעה, אריגה, תפירה, שזירה, צילום והקשיה, כל עבודה מאפיינת את יוצריה באמירה אישית. התערוכה לא מציעה פתרונות קסם לבעיית כל עודפי הטקסטיל שיש, אלא מבקשות לעורר את השאלה על המחיר האמיתי של הבגד החדש שנרכש, ומי חוץ ממנו ישלם עליו .

גלרית YAART  מאפשרת את החיבור המתבקש שבין הטבע לאמנות. חלק מהיצירות קינטיות ונעות ברוח בהרמוניה עם ענפי ועלי העצים, ואחרות משתלבות עם הנוף במקום.

המניות המשתתפות:

אברמי שירלי, אגרנט אורלי, אדר עדי, אייזנר שולמית, עוז שולמית, אפיק פנינה, בר שדה ברוריה ורמי, גרינבוים זהר, גילתיקה – גילת לוין ואיקה פלור , דהן אורית, דהן שלמה, דולינגר מיה, זעירא שרה, יעקובס צדרבוים נורית, כהן רימונה, ציימן חנה

 

בסוויטשופ/שירלי אברמי

בַּפִילִיפִּינִים, קוּבָּה וּדְרוֹם תֵּימָן.

יְלָדִים בְּנֵי עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵים עֵשְׂרֶה

תּוֹפְרִים בְּגָדִים לְעֲשִׁירִים, שֶׁיִלְבְּשׁוּ מָרְאֶה מְהוּגָן.

וִיְסַפְּרוּ עַל תְּמִיכָתָם בָּעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁי

וְעַל כַּמָּה כֶּסֶף הֵם תּוֹרְמִים כְּדֵי שֶׁהָיְקוּם יִהְיֶה בָּר-קָיְימָא,

בְּעוֹד בִּגְדֵּיהֶם מַגִּיעִים מִכּוּכִים הַרְחֵק מִשָּם, בְּמַעֲבֶה הָאֲדָמָה.

שָׁעוֹת וְשָׁנִים עוֹבְדִים שָׁם הַיְּלָדִים, אוֹסְפִים פְּרוּטָה לִפְרוּטָה.

אֲבָל רַק הַבְּגָדִים שֶׁיָכִינוּ יַגִּיעוּ בִּמְקוֹמָם אֶל מִשְכְּנוֹת הַמֶּשִׁי וְהַטָּפֶטָה.

אֶל כּוֹסוֹת קְרִיסְטָל מִצְטַלְצְלוֹת שֶׁל קוֹקְטֵיילִים בְּזֶ'נֶבָה אוֹ פָּרִיז.

אֲחָר כָּךְ הֵם יִזְרְקוּ אֶת הַבְּגָדִים, שֶׁאוֹתָם לָבְשׁוּ אוּלַי פַּעַם אַחַת.

וְיִשְׁלְחוּ אוֹתָם חֲזָרָה אֶל הַיְּלָדִים, וְזֵיעָתָם.

כִּי רַק שְׁיָירֵי הָעוֹשֶׁר מַגִּיעִים אֶל קְצֵה הָעוֹלָם

נורית יעקבס צדרבוים - סיפורי ב(ג)דים

זהר גרינבוים - חזית חמה

חנה ציימן - חורים בעלילה

פנינה אפיק - בגד כפת

גילתיקה (גילת לוין ואיקה פלור) - יש מאין

ברוריה ורמי בר שדה - שמלה מורה

עדי אדר - על הפנים

אדוה שביט - היחידה

רימונה כהן - ארגתי לי שולחן

ארנה כהנוביץ - לבוש מצמיח

מיה דולינגר - באמת ללא כותרת

שירלי אברמי - מעשה במעיל

שרה זעירא - חיים חדשים לכובעים

גילה מילר - פתרונות דיור

ברוריה בר שדה - גלגולי בגדים

שלמית אייזנר ושולמית עוז - שעת סיפור

אורלי אגרנט - הטריק שבטריקו

אדוה שביט - מסמורטטת

דוגרת על ספרים

עדי אדר - תערוכת יחיד

אוצרת - רותי שגיא

הקובייה 6, קרית המלאכה, תל אביב

  

פרולוג
עמק חפר, ביתן אהרון. נכנסתי למשק של משפחת אדר וברקע נשמע קרקור התרנגולות. ריח ההדרים נישא באוויר, ומרבד של פרחי בר בצבעי אדום וצהוב סביב גידולי הירקות, משכו את העין והרחיבו את הלב. בכניסה לבית מתנשא ארון ספרים גדול ולצדו ארגז למחזור עיתונים וספרים שלא שוקמו. לצד המטבח עומדת מדגרה לביצי התרנגולות בה בוקעים האפרוחים ומעבר לה נמצא הסטודיו של אדר.

'דוגרת על ספרים' / עדי אדר

אוצרת, רותי שגיא

התערוכה 'דוגרת על ספרים' מביאה יצירה רב-תחומית העוסקת בשזירה שבין טבע, ספרות ואמנות בצילום ובפיסול. אדר בוחנת את המרחב האישי והמשפחתי , תחילת דרך לאורח חיים אוטרקי. ביצירות בולט קשר עמוק לאדמה ולמחזורי החיים, שמירה על הסביבה, מיחזור ותשוקה לתיעוד ולשימור, כל אלו ברב שיח וציטוטים בין הטקסטים.

טקסט כמרחב מתפתח - המונח "טקסט" במובנו המילולי ביטוח למארג של מילים, אולם מאז שנות ה-70, הורחב משמעות לכל יצירה הניתנת לניתוח – ספרים, ציורים, צילומים, מבנים ארכיטקטוניים ואף אירועים ווסיטואציות חברתיות. הטקסט אינו עומד בפני עצמו אלא מורכבות משכבות של פרשנויות, ציטוטים וחיקויים של טקסטים קודמים: "טקסט הוא רקמה של ציטוטים המגיעים אליו מאינספור חדרי התרבות" (רולאן בארת, מות המחבר , רסלינג, 2005, עמ' 14).

החיבור בין אמנות לחיים - עדי אדר החלה את הדרכה בצילום עיתונות והתפתחות לאמנית רב-תחומית תוך חקירה מתמשכת של הקשרים בין צילום, פיסול ומיצב. היא מתארת ​​את יצירתה כעבודה חזרתית, סיזיפית ורב-תחומית  המחוברת לעולם הסובב: אותה החצר, הטבע, האור והספרים הישנים.

אחד המיצגים בתערוכה הוא סדרת קליפות ביצים שעברו רסטורציה וצופו בדפי ספרים קלאסיים ישנים. המיצב משקף שאיפה לשיקום ולשלמות – חלק מהביצים נותרו חצויות, אחרות מכוסות בטקסטים, נצבעות או מתועדות בצילום. אדר מחברת אותם לחוטי ברזל ויוצרת מבנה הנדסי בעל נפח, אדר את המתחם שבין שבירות, שימור והתחדשות.

בסדרה אחרת של עבודות אדר משלבת צילומי נשים מראש הצילום ההיסטורי עם אלמנטים פיזיים המונחים על ההדפסים: דפי ספרים ישנים, פרחי בר ופריטי חפצים מהסטודיו. יצירות אלה עוסקות בהיסטוריה הנשית, בזמן, בזיכרון ובחיבור שבין חומרי המקום באזור המשק והבית הרוחני והדיאלוג בין חומר לרוח עומד במרכז היצירה.

עבודותיה מתאפיינות בהתבוננות קפדנית בפרטים ובחיבורים מסקרנים – מהביצה לתרנגולת, מפרח הבר אל הפסקה הכתובה ועד לעיסוק בזהות הנשית בציר הזמן.

צילום כפעולה גשמית ורוחנית - אדר מצלמת לרב באור טבעי, ומאפשרת לאור השמש המשתנה להכתיב את אופי יצירתה. היא בונה סצנות, אלמנטים מוסיפים, ומחפשת את המיצוי שלהן לפני המעבר לפרויקט הבא. "כמנית צילום, אני מחפשת אקטיבית את הפוטנציאל הקיים בכל מה שעיני רואות. כשאני מזהה אותו, אני נכנסת לעומק הסצנה ומוציאה ממנה את הנסתר מהעין. המצלמה היא כלי שמתרגם מראות קונבנציונליים למחזות סוריאליסטיים. האור הוא המכחול שלי – הוא זה שמרטט, צובע ומעצב את התמונות. אני אוהבת לברוא עולמות חדשים, למלא אותם באור ולגלות בהם עומק ורבדים חדשים" (אדר).

'דוגרת על ספרים' היא תערוכה המציעה חוויה חזותית ורעיונית – מרחב שבו מילים, דימויים, חפצים וחיים נשזרים יחד לכדי מארג של משמעות.

המימד האנושי - אמנות בין הברושים

 The human element - המימד האנושי

אוצרת - עדי אדר

מפיקה - אדוה שביט

מפגש גורלי עם אדוה שביט ומירב שי ממודיעין שביקרו בתערוכה "הרבה יש ביער" שהייתה לנו בקיץ האחרון ביער אהרון, שינתה את הלו"ז שלי בחודשים האחרונים.

"יש לנו חלום ליצור כזו תערוכה לגבעת הברושים במודיעין" אמרו לי, וכשהלכו עשיתי גוגל לראות את המקום.

גבעת הברושים ממוקמת בין מכבים לרעות, בולטת למרחוק בזכות שדרת עצי הברוש שמקיפה אותה. עליה יש נקודת תצפית יפהפיה לנופי הרי יהודה, ובשקיעה מסתובבים לכיוון מודיעין ולראות את השמש השוקעת על העיר. חוץ מברושים יש שם חירבה מגודרת, חומת אבנים, עצי זית, ובחורף היא מלאה בפרחי בר פורחים.

אדוה הצליחה להלהיב בחלום שלה את עירית מודיעין מכבים רעות, והביאה אותי להגשים אותו הלכה למעשה. קבלתי כזכות גדולה את אחד האתגרים הגדולים שלי כאוצרת, ואת אדוה כחברה לחיים. בסוף קיץ 2024 טיילנו שתינו על הגבעה, אספתי שרידי גזר קיפח יבשים, והתחלנו לדמיין.

לתערוכה אני קוראת "המימד האנושי", מהאמנים ביקשתי שהעבודות שלהם יזכירו סימני חיים אנושיים שאינם מגובים בהיסטוריה, אלא בדמיון שלהם.

בתערוכה יש מיצבים, פסלים מחמרים שונים, קרמיקה, סריגה, ריקמה, עבודות רדימייד, אריגה, ציורים, צילומים, פסיפס, מיחזור וקרמיקה.

התערוכה משולבת באתר טבע, ופתוחה כל הזמן. לרשום בוייז "גבעת הברושים מודיעין"

האמנים המשתתפים: אדמונד חסין, אדוה שביט, אופירה אוריאל, אורי אלון, אורית דהן, אורית וינברג, אורלי אלון מרגי, אורלי שפיר, אורנה כהנוביץ, אלונה ארובס, אפרת שוחט, גילתיקה - גילת לוין ואיקה פלור, אתי ירמיהו, בית ספר "פסיפס" בהנחיית גילה ונעמה, גבי שי, גילה מילר, דוֹֹדוֹ פלד, דפנה שמשוני, הארון החברתי, חיים קורן, חני גל, טליה שרון, יובל שמש, יונית רחמני - יוספר, ליטל זוארץ, ילנה צירולניק, מִיה דולינגר. מיטל תלתל, נדיה סילברמן, נרי אברהם, סימון סולומון, סמדר פייל, עדי אדר, ענת דור, פנינה אפיק, צביה זלוטורינסקי, רותי כרם, רימונה כהן, ריקי רפאלי, רנית אלקריף, שולמית אייזנר, שולמית עוז, שירלי אברמי,ילדי בית אקדם בהנחיית שריתא

לפרטים נוספים

עדי אדר 059979280