![]() |
מתוך הפרויקט: "הביצה ושיברה" |

צילום אמנותי הוא תעתוע, או הסכם סודי בין מצלמה ועין?
![]() |
מתוך הפרויקט: "הביצה ושיברה" |

בילוי אינטימי של חברות, אמנות וטבע בביתן אהרון - עמק חפר
הבית הוורוד - סטודיו עדי אדר
בחני את עצמך:
האם יש לך הרבה
חברות? כן/לא
האם החברות שלך
גם חברות אחת של השנייה? כן/לא
האם אתן אוהבות
להיות ביחד ולטייל? כן/לא
כשמגיע הקיץ, אתן
לא רוצות להיכנס לתרדמת חום יולי אוגוסט? כן/לא
חשובה לכן שתהיה
גם ארוחה משותפת במסגרת הבילוי? כן/לא
מעדיפות להגיע
למקום קרוב למרכז שיש בו חניה בשפע? כן/לא
אתן אוהבות לגלות
מקומות חדשים? כן/לא
אתן אוהבות טבע?
כן/לא
אתן מחפשות עומק
של תוכן בבילוי משותף? כן/לא
אתן אוהבות
אמנות? כן/לא
אתן אוהבות סיפורים?
כן/לא
יודעות מה זה משק
אוטרקי? כן/לא
אם עניתן
"כן" כמעט על הכל, אתן מחפשות אותי.
שמי עדי אדר -
אני יוצרת אמנות אוטרקית - צלמת, אוצרת, אמנית רב תחומית ויזמת. לאחר 33 שנים
מרתקות בהן עבדתי כצלמת המערכת וכותבת בשבועון "לאישה", החלטתי לחבר את
הידע הרב שצברתי בעבודתי העיתונאית, עם היצירה הרב תחומית אותה יצרתי במקביל כל
השנים.
בביקורים אצלי
אני מציגה את הסימביוזה עם החצר האוטרקית בה אני גרה, שמספקת את צרכי התזונה ואת
צרכי הרוח שלי.
או דברו איתי
0559979280
לצפייה בגלריית האמנות שלי, ולקריאה נוספת על תפיסת האמנות האוטרקית, אתם מוזמנים לבקר באתר האמנות שלי אמנות אוטרקית
#אמנותאוטרקית #YAART #עדיאדר #טבעישראלי #יצירהמהטבע #קיימות #אמנותמקומית #צילוםטבע #משקחקלאי
ברזומה שלי יש
טיול משפחתי לארצות הברית שהיה לפני כמעט 30 שנים. על החלק האמנותי בו הייתה ממונה
גיסתי איריס, שגרה שם ושלטה בחומר. היא הובילה אותנו בין המוזיאונים הנחשבים,
הגלריות בצ'לסי, ובלי הכנה מוקדמת – לקחה אותנו לתוך בית דירות בלב רובע סוהו
במנהטן.
שם, בקומה השנייה, פגשנו במקום הכי פחות צפוי את מה שיש לנו בשפע בחצר. צחקנו והופתענו, וזה נשאר . הזיכרון הכי חזק שלי מהאמנות בטיול ההוא, מדובר במיצב המונומנטלי אמנות אדמה, שיצר האמן האמריקאי וולטר דה מריה בשנת 1977, נציג בולט של זרם הלנדארט שצמח בסוף שנות ה-60, וקרא לאמנים לצאת מהגלריות הסטריליות אל הטבע. הוא החליט להביא את הטבע אל לב הכרך האורבני.
הוא מילא דירת מגורים רגילה ב-140 טונות של אדמה טבעית, ויצר בכך מפגש חושי קיצוני: חלל של שקט מוחלט, חומריות טהורה וריח אדמה עמוק בתוך קוביית בטון ניו-יורקית. עד היום, האדמה בדירה נשמרת לחה ומגורפת מדי שבוע כדי למנוע עובש. המבקרים מוזמנים לעמוד בפתח, לנשום ולהביט פנימה – בלי לדרוך ובלי לצלם. פשוט להיות נוכחים.
התערוכה הבאה בגלריה "יעארט", תיקרא "עבודת אדמה" - והיא תהיה כמחווה לזרם אמנות זה. התערוכה תעסוק בקשר העמוק - הפיזי והרוחני שלנו עם הקרקע. העבודות בתערוכה יגיבו לאדמה כחומר גלם, כאייטם חקלאי וכמקור השראה ומשמעות.
להיכרות נוספת עם החזון וחלל התצוגה של גלריית YAART, אתם מוזמנים לבקר בעמוד הגלריה באתר האמנות האוטרקית שלי גלריה YAART.
מיקום התערוכה: גלריית "יעארט" YAART, יער אהרון (מושב ביתן אהרון).
מועד אחרון להגשת הצעות: 1.8.2026
לפרטים נוספים ושליחת עבודות:
עדי אדר |
055-9979280 | adiadar@gmail.com
"שיח עם עץ"
הזמנה להשתתף בתערוכת אמנות סביבתית בגלריה YAART
כמו החלוקה לאוהבי כוסברה או פטרוזיליה, כך מתחלק העולם בין מי שאוהב גויאבות לאלה שלא יכולים לשאת את הריח, אני לעומת זאת אוהבת. בחצר בית ילדותי היה עץ גויאבה מפואר ונדיב, אהבנו לטפס עליו, לנוח בצילו, ויותר מכל אהבתי את הימים לקראת חגי תשרי, אז העץ היה מתמלא בפרי והריח הייחודי היה אופף את החצר ואת הבית. נשמתי נשימות עמוקות בקרבתו והרגשתי מאושרת.
גרנו בבית פרטי בחדרה עם חצר גדולה שהייתה קשה
לתחזוקה. מדי פעם אימא שכרה את שירותיו של "גנן" שכישוריו התמצו בעיקר
בניכוש עשבים. אין לי מושג מה היו ההוראות שהוא קיבל באותו בוקר, אבל בצהריים,
גילינו שבמסגרת ניכוש העשבים, הוא ניכש גם את עץ הגויאבה. עמדנו חסרי מילים
והמומים סביב הגדם הכרות, ודמעות זלגו לכולנו מהעיניים. הצער על העץ פצע את ליבי.
גויאבות אפשר לקנות בסופר, אבל קשר רגשי
לעץ צריך לפתח ולטפח. תערוכת "שיח עם עץ" מבקשת לחקור את הקשר
העמוק הזה.
על התערוכה
אמנים ואמניות מוזמנים לצאת למסע יצירה שבו
העץ הוא שותף פעיל ולא רק חומר גלם. לכל אמן יוקצה עץ עימו ינהל דו-שיח אמנותי.
העבודות יאפשרו לעץ הדומם להיות משהו מוחשי, וידגישו את חשיבותו בטבע ובחיי היומיום.
התערוכה תעלה לקראת חג האילנות ט"ו בשבט בגלריה בטבעYAART , ביער
המאכל יער אהרון במושב ביתן אהרון.
אמן ה-Land Art אנדי גולדסוורת'י יוצר בעבודותיו שיח המשלב
אמנות, טבע ופילוסופיה של שינוי. הוא מיטיב לבטא איך עבודת אמנות יכולה להיות
קשורה לחיבור אישי עם עץ: "אני עובד עם מה שהטבע נותן לי. זה מסע אישי, שיח
שבו אני מקשיב למה שהמקום מספר לי. אני לא כופה את עצמי עליו, אלא לומד ממנו. העבודה
עם העצים היא שיתוף פעולה, כמו ריקוד עם המקום. אני רואה את התנועה, את האקלים ואת
הצמיחה, ואני רוצה להיות חלק מהתהליך הזה".
הנחיות להגשת הצעות
העבודות בתערוכה יכולות להיות רב-תחומיות
ועשויות מכל חומר (קרמיקה, ברזל, עץ, צילום, ציור וכו').
היצירות לא יפגעו בעצי היער. ניתן להתחבר אל העץ בקשירה, להעמיד את העבודות סביבו או בסמוך לו.
יש להגיש תיאור קצר של הרעיון רצוי בתוספת
סקיצה של היצירה.
את ההצעות יש להגיש אלי - עדי אדר אוצרת התערוכה, באחת הדרכים
הבאות:
טלפון - 0559979280
לחצו כאן לשליחת הודעה בוואטסאפ,
מייל adiadar@gmail.com
מועד אחרון להגשת הצעה 4.10.2025
התערוכה תיפתח בסוף ינואר 2026, מועד מדויק
ייקבע בהמשך.
ביקורים בסטודיו בבית, כולל סיפורי צילוםכל ההרצאות מלוות במצגות עם צילומים רבים
משק אוטרקי מקיים את עצמו. כזאת היא החצר שלנו במושב ביתן אהרון. יש בה בוסתן עצי פרי, גינת ירקות, מכוורת קטנה ותרנגולות. בשטחים הפתוחים צומחים פרחי בר ועשבים, החצר מנציחה את הטבע שהיה כאן במקור. מהפסולת האורגנית הביתית אנחנו מייצרים קומפוסט ומשתמשים בו לטיוב אדמת הגינה.
בהמשך לצרכי התזונה היומיומיים אני זקוקה גם לקיום רוחני, שיספק את צרכי כאמנית שיוצרת שעות רבות ביום, גם כאן משמשת אותי חצר המשק האוטרקי כמקור ההשראה ובסיס ליצירה, בעיקר כצלמת.

שנים אנחנו מטיילים ברחבי הארץ, ואני מצלמת באהבה גדולה את פרחי הבר המופלאים שהתברכה בהן ארצנו.
לעומתם, שדה הבר הקטן מול הבית מעולם לא נראה לי מעניין במיוחד. כשהתחילו הסגרים של הקורונה החלטתי לתת לו צ'אנס – התחלתי לחקור אותו עם המצלמה, והוא בתמורה גמל לי בעשרות פרחי בר יפהפיים, מהזנים הלא מוגנים – כאלה שאין חשש שמישהו יחמוד ויקח לאגרטל בבית.
אני אוספת זרעים של צמחי בר שאני אוהבת במיוחד לגינת הבר שלי, וזה חומר הגלם לחלק גדול ביצירה שלי.
תיעוד בוטני שהתחיל במאה הראשונה לספירה, הפך לחקר מדעי מעמיק. במפגש נלמד איך ציורים ובהמשך צילומים עוזרו לנו להבין את העולם הבוטני, ולחבר את העולם המדעי והאסטטי מבחינה מדעית ואסתטית.
"אוֹי לְבוּשָׁהּ" - זו זעקה על רכישת בגדים מוגזמת שאנו חוטאים בה, וקריאת תיגר על הנזקים הסביבתיים שתעשייה זו מייצרת. הלבוש שהיה פעם הצהרת זהות או סמל תרבותי, הפך לבולמיית קנייה חסרת אחריות, כניעה לפיתויים "אופנתיים" חולפים וזולים, סיפוק מיידי וקצר טווח. רכישות ללא גבול, בציפייה לטרנד הבא.
היצירות שבתערוכה עשויות מבגדים שאין בהם צורך. חלקם יצאו מהארון הפרטי של האמניות, ואחרים נאספו כפסולת של מחסני גמ"ח וחנויות יד 2, רגע לפני השלכתם לביגודיות במרכזי המיחזור, משם הם מגיעים להטמנה מזהמת באדמות העולם השלישי.
טכניקות העבודה בתערוכה: גזירה, הרכבה, סריגה, צביעה, אריגה, תפירה, שזירה, צילום והקשיה, כל עבודה מאפיינת את יוצריה באמירה אישית. התערוכה לא מציעה פתרונות קסם לבעיית כל עודפי הטקסטיל שיש, אלא מבקשות לעורר את השאלה על המחיר האמיתי של הבגד החדש שנרכש, ומי חוץ ממנו ישלם עליו .
גלרית YAART מאפשרת את החיבור המתבקש שבין הטבע לאמנות. חלק מהיצירות קינטיות ונעות ברוח בהרמוניה עם ענפי ועלי העצים, ואחרות משתלבות עם הנוף במקום.
האמניות המשתתפות:
אברמי שירלי, אגרנט אורלי, אדר עדי, אייזנר שולמית, עוז שולמית, אפיק פנינה, בר שדה ברוריה ורמי, גרינבוים זהר, גילתיקה – גילת לוין ואיקה פלור , דהן אורית, דהן שלמה, דולינגר מיה, זעירא שרה, יעקובס צדרבוים נורית, כהן רימונה, ציימן חנה
