אבא שלי ונעמי פולני
אבא אהב לבוא איתי לעבודה. זה לא שעניינו אותו משימות הצילום אליהן נסעתי, אבל אהב את זמן האיכות בו שנינו היינו נוסעים בדרך לשם ובחזרה. כשהייתי מצלמת הוא חיכה לי במכונית מאזין למוסיקה קלאסית.
כשהתבקשתי לצלם את נעמי פולני לכתבה לעיתון לאישה, הזמנתי אותו לבוא. אמרתי לו שנוסעים לאזור הכנרת ויש הפתעה, והוא כהרגלו שמח לבוא ולא שאל שאלות.
אין לתאר כמה התרגש כשנעמי פולני פתחה לנו את הדלת. בשבילו היא הייתה מיתוס, סלב על, והנה הוא - אפרים אברמוביץ מחדרה עומד מולה אצלה בבית.
התחלנו בביזנס, מול המצלמה הייתה נטולת פוזה לחלוטין. צילמתי אותה בחצר ובבית. כמה הולכי על ארבע כישכשו בזנבותיהם סביבנו ושיתפתי גם אותם, וכשהסתיימו הצילומים היא הזמינה אותנו לקומפוט.
וכך על הקומפוט, תוך שאבא שלי נוגס בתפוח המבושל, התחלתי להרגיש מיותרת. אחרי שתי דקות הם מצאו שפה משותפת, ונראו לי כמו חברים בלב ובנפש מתקופת הפלמ"ח.
נשארנו אצלה הרבה מעל הזמן שהוקצב לצילומים, היא גילתה שאבא שלי חמוד, חכם ומצחיק, והוא הרגיש על גג העולם. לכולנו היה בוקר מיוחד במינו.
עברו מאז עשר שנים, עוד מעט ארבע שנים שאבא שלי הוא כוכב על רק בזיכרונות שלי. בשנים שחלפו מאז אותו צילום ועד מותו, היה מזכיר לי שוב ושוב את הנסיעה הנפלאה ההיא למושבה כינרת.
אני לא בטוחה שנעמי זוכרת את היום ההוא ואת אבא שלי, אבל מזמן רציתי לספר לה כמה שזה היה אירוע גדול בשבילו ובשבילי.
עוד מעט היא בת 900, בדיוק כמו שאבא שלי היה אמור להיות. הבוקר קראתי שהיא הוציאה קליפ חדש לשיר שהלחינה מזמן, הקשבתי לשירתה והזיכרונות הציפו אותי.
אזכור אותך תמיד נעמי פולני, ואת השמחה של אבא שלי באותו יום נפלא.
כשהתבקשתי לצלם את נעמי פולני לכתבה לעיתון לאישה, הזמנתי אותו לבוא. אמרתי לו שנוסעים לאזור הכנרת ויש הפתעה, והוא כהרגלו שמח לבוא ולא שאל שאלות.
אין לתאר כמה התרגש כשנעמי פולני פתחה לנו את הדלת. בשבילו היא הייתה מיתוס, סלב על, והנה הוא - אפרים אברמוביץ מחדרה עומד מולה אצלה בבית.
התחלנו בביזנס, מול המצלמה הייתה נטולת פוזה לחלוטין. צילמתי אותה בחצר ובבית. כמה הולכי על ארבע כישכשו בזנבותיהם סביבנו ושיתפתי גם אותם, וכשהסתיימו הצילומים היא הזמינה אותנו לקומפוט.
וכך על הקומפוט, תוך שאבא שלי נוגס בתפוח המבושל, התחלתי להרגיש מיותרת. אחרי שתי דקות הם מצאו שפה משותפת, ונראו לי כמו חברים בלב ובנפש מתקופת הפלמ"ח.
נשארנו אצלה הרבה מעל הזמן שהוקצב לצילומים, היא גילתה שאבא שלי חמוד, חכם ומצחיק, והוא הרגיש על גג העולם. לכולנו היה בוקר מיוחד במינו.
עברו מאז עשר שנים, עוד מעט ארבע שנים שאבא שלי הוא כוכב על רק בזיכרונות שלי. בשנים שחלפו מאז אותו צילום ועד מותו, היה מזכיר לי שוב ושוב את הנסיעה הנפלאה ההיא למושבה כינרת.
אני לא בטוחה שנעמי זוכרת את היום ההוא ואת אבא שלי, אבל מזמן רציתי לספר לה כמה שזה היה אירוע גדול בשבילו ובשבילי.
עוד מעט היא בת 900, בדיוק כמו שאבא שלי היה אמור להיות. הבוקר קראתי שהיא הוציאה קליפ חדש לשיר שהלחינה מזמן, הקשבתי לשירתה והזיכרונות הציפו אותי.
אזכור אותך תמיד נעמי פולני, ואת השמחה של אבא שלי באותו יום נפלא.
No comments:
Post a Comment