"בשלהי דצמבר 1929, הגיעו ראשוני התיישבים לבית הגדול, הוא ביתה של משפחת טיאן, שמכרה את הדמות שברשותה להתיישבות היהודית. בעקבות הגרעין הראשון עלתה למקום שאר הקבוצה בשניים בינואר 1930, ב' טבת התר"צ, נר שביעי של חנוכה. עשרים הראשונים תיארו את דרכם בעמק החשוך עד שראו פתאום מרחוק אור חדש, את אורם של נרות החנוכה, שהדליקו חברים מתנועת החלוץ, ובישרו את ההתיישבות היהודית החדשה בעמק נוסף ל"אורו של הירח שיצא מבין העננים".
(מתוך הספר – "עמק חפר, סיפורו של מקום", עמ' 84).
אם ראשוני התיישבים בבית הגדול היו מתעוררים למציאות של היום, סביר להניח שהיו רווים נחת מלראות את ההתפתחות שעברה עמק חפר ב-90 שנות קיומו.
לבטח היו שמחים שהחקלאות עדיין חזקה ברוב המושבים, חדשנית ומתקדמת בזכות האנשים שבחרו לפתח אותה. אולי היו מופתעים לראות שבעמק יש גם ישובים קהילתיים, אבל היה להם ברור כי עמק חפר היה ויישאר מקום איכותי מבחינה גיאוגרפית ודמוגרפית כאחת.
11 צלמות תושבות העמק יצאו לתעד את אנשי דור ההווה, חלק מעמודי התווך של עמק חפר היום. הבחירה הייתה מורכבת, תוך מתן ניסיון תמונה רחבה ככל האפשר, לגעת בתחומים רבים והקדה על פריסה גיאוגרפית שכוללת נציגים מכל ישוב.
המכנה המשותף לכל ה-90 שצילמנו הוא עשייה יצירתית שתורמת אנשים תרבותית אחרת, אמנותית, פנאי, אקולוגיה, חקלאות, ביטחון, טבע ואהבת הארץ, בריאות הגוף והנפש ואנשים שהם מקור לגאווה בזכות הישגים או אירועי חופשה. דופן. כל מה שיוצר את העמק חפר למקום הבית לחיות בו.
(מתוך הספר – "עמק חפר, סיפורו של מקום", עמ' 84).
![]() |
20 המתיישבים הראשונים בבית הגדול |
תערוכת הצילומים "90 פנים מכאן"
יזמות והפקה - עדי אדר
אם ראשוני התיישבים בבית הגדול היו מתעוררים למציאות של היום, סביר להניח שהיו רווים נחת מלראות את ההתפתחות שעברה עמק חפר ב-90 שנות קיומו.
לבטח היו שמחים שהחקלאות עדיין חזקה ברוב המושבים, חדשנית ומתקדמת בזכות האנשים שבחרו לפתח אותה. אולי היו מופתעים לראות שבעמק יש גם ישובים קהילתיים, אבל היה להם ברור כי עמק חפר היה ויישאר מקום איכותי מבחינה גיאוגרפית ודמוגרפית כאחת.
11 צלמות תושבות העמק יצאו לתעד את אנשי דור ההווה, חלק מעמודי התווך של עמק חפר היום. הבחירה הייתה מורכבת, תוך מתן ניסיון תמונה רחבה ככל האפשר, לגעת בתחומים רבים והקדה על פריסה גיאוגרפית שכוללת נציגים מכל ישוב.
המכנה המשותף לכל ה-90 שצילמנו הוא עשייה יצירתית שתורמת אנשים תרבותית אחרת, אמנותית, פנאי, אקולוגיה, חקלאות, ביטחון, טבע ואהבת הארץ, בריאות הגוף והנפש ואנשים שהם מקור לגאווה בזכות הישגים או אירועי חופשה. דופן. כל מה שיוצר את העמק חפר למקום הבית לחיות בו.
הצלמות המשתתפות:
- עדי אדר - ביתן אהרון. צלמת, יוזמת פרויקט בית הראשונים ומובילה פרויקטים חברתיים. אמנית רב תחומית.
- אפרת אשל - גבעת חיים איחוד. מתמחה בצילומי תדמית ומוצרים לפרסום ותעשיה. צלמת המוסף "שישבת" בישראל היום.
- עליזה ריזה - חופית. צלמת אמנותית, מטיילת ומצלמת טבע ונוף.
- גליה פלד - מעברות. צלמת אנשים - מתמחה בצילום נשים, תדמית ואירועים. בוגרת המחלקה לצילום ''בצלאל'' (2005).
- מירב גביש - כפר ידידיה. מנחת סדנאות צילום בנייד.
- נעמה בן שמחון - בית יצחק. בעלת סטודיו לצילום בבית יצחק , מנחת סדנה "שתי ילדות פנים אל מול פנים" לאמהות ובנות מצווה, מנחת קורס הכשרה בפוטותרפיה במכללת מרופין לקריירה.
- אנה דימרס (אנה קספרי) - בית יצחק. מלווה אישית עפ"י פסיכולוגיה חיובית, פוטותרפיה וצילום מותר לך להאיר' צילומים והדרכה'
- רוני תורג׳מן לוי - גן יאשיה. יוצרת אסטרטגיות ניראות ברשתות חברתיות, צלמת ומלמדת מיומנויות אוקריייטיב במדיה.
- דנה פרידלנדר אורן - גבעת שפירא. צלמת, אמנית ומלמדת צילום.
- עינת להב - חגלה. צלמת אמנותית, פורטרטים ואירועים, ומנחת קבוצות בפוטותראפיה.
- ויויאן גרבר - כפר ויתקין. פנסיונרית מניהול בית ספר, מצלמת בהתנדבות אירועים בכפר ויתקין, בימות "אחד משלנו" ובמשפחה.
![]() |
אבי גבריאלי. צילום עדי אדר |
אבי גבריאלי - בית חרות. בן 78, + 3, סב ל-10 נכדים.
בעלים של מוזיאון לחפצים היסטוריים מתולדות עמק חפר
במחסן בחצר משק בבית חרות חבוי אוצר היסטורי, תרבותי, מקומי, שמעלה אבק. אם לא ימצא לו משכן ראוי, לא ירחק היום והוא יחזור למקום ממנו בא, המזבלה המקומית.
אבי גבריאלי, בן למקימי כפר ויתקין, הוא הבעלים של האוצר – להלן – מוזיאון של חפצים נטושים מתולדות ישובי עמק חפר, מוזיאון חסר בית.
"הייתי כבן 10 כשחפרתי בור גדול בשדה הסמוך לביתי, שם החבאתי מהורי חפצים שאנשים זרקו, ונאסר עלי לשמור אותם בבית", כך הוא מספר. נחישות ואינטואיציה של ילד שצברה תאוצה עם השנים, וחפצים רבים וחשובים שנזרקו למזבלה המקומית, נאספו על ידו. העובדות שהן מביאות אליו חפצים שהיו מושלכים לאשפה לו הייתה להם כתובת, וכך נשמרים נכסי צאן ברזל, כמוזיאון של איש אחד שאכפת לו, של כל מה שהיה פעם ונזרק.
בין החפצים הרבים שבמוזיאון: שרידים מספינת המריבה "אלטלנה", התיק של ד”ר כהנן רופא הכפר המיתולוגי, ציוד חקלאי ישן, כלי עבודה, כלי בית, ספרים, תקליטים וחפצי יודאיקה מיוחדים במינם כמו למשל - סביבון מעופרת יצוקה. חפץ שם יש סיפור.
No comments:
Post a Comment