פרולוג
עמק חפר, ביתן אהרון. נכנסתי למשק של משפחת אדר וברקע נשמע קרקור התרנגולות. ריח ההדרים נישא באוויר, ומרבד של פרחי בר בצבעי אדום וצהוב סביב גידולי הירקות, משכו את העין והרחיבו את הלב. בכניסה לבית מתנשא ארון ספרים גדול ולצדו ארגז למחזור עיתונים וספרים שלא שוקמו. לצד המטבח עומדת מדגרה לביצי התרנגולות בה בוקעים האפרוחים ומעבר לה נמצא הסטודיו של אדר.
'דוגרת על ספרים' / עדי אדר
אוצרת, רותי שגיא
התערוכה 'דוגרת על ספרים' מביאה יצירה רב-תחומית העוסקת בשזירה שבין טבע, ספרות ואמנות בצילום ובפיסול. אדר בוחנת את המרחב האישי והמשפחתי , תחילת דרך לאורח חיים אוטרקי. ביצירות בולט קשר עמוק לאדמה ולמחזורי החיים, שמירה על הסביבה, מיחזור ותשוקה לתיעוד ולשימור, כל אלו ברב שיח וציטוטים בין הטקסטים.
טקסט כמרחב מתפתח - המונח "טקסט"
במובנו המילולי ביטוח למארג של מילים, אולם מאז שנות ה-70, הורחב משמעות לכל יצירה הניתנת לניתוח – ספרים, ציורים, צילומים, מבנים ארכיטקטוניים ואף אירועים ווסיטואציות חברתיות. הטקסט אינו עומד בפני עצמו אלא מורכבות משכבות של פרשנויות, ציטוטים וחיקויים של טקסטים קודמים: "טקסט הוא רקמה של ציטוטים המגיעים אליו מאינספור חדרי התרבות" (רולאן בארת, מות המחבר , רסלינג, 2005, עמ' 14).
החיבור בין אמנות לחיים - עדי אדר החלה את הדרכה בצילום עיתונות והתפתחות לאמנית רב-תחומית תוך חקירה מתמשכת של הקשרים בין צילום, פיסול ומיצב. היא מתארת את יצירתה כעבודה חזרתית, סיזיפית ורב-תחומית המחוברת לעולם הסובב: אותה החצר, הטבע, האור והספרים הישנים.
אחד המיצגים בתערוכה הוא סדרת קליפות ביצים שעברו רסטורציה וצופו בדפי ספרים קלאסיים ישנים. המיצב משקף שאיפה לשיקום ולשלמות – חלק מהביצים נותרו חצויות, אחרות מכוסות בטקסטים, נצבעות או מתועדות בצילום. אדר מחברת אותם לחוטי ברזל ויוצרת מבנה הנדסי בעל נפח, אדר את המתחם שבין שבירות, שימור והתחדשות.
בסדרה אחרת של עבודות אדר משלבת צילומי נשים מראש הצילום ההיסטורי עם אלמנטים פיזיים המונחים על ההדפסים: דפי ספרים ישנים, פרחי בר ופריטי חפצים מהסטודיו. יצירות אלה עוסקות בהיסטוריה הנשית, בזמן, בזיכרון ובחיבור שבין חומרי המקום באזור המשק והבית הרוחני והדיאלוג בין חומר לרוח עומד במרכז היצירה.
עבודותיה מתאפיינות בהתבוננות קפדנית בפרטים ובחיבורים מסקרנים – מהביצה לתרנגולת, מפרח הבר אל הפסקה הכתובה ועד לעיסוק בזהות הנשית בציר הזמן.
צילום כפעולה גשמית ורוחנית - אדר מצלמת לרב באור טבעי, ומאפשרת לאור השמש המשתנה להכתיב את אופי יצירתה. היא בונה סצנות, אלמנטים מוסיפים, ומחפשת את המיצוי שלהן לפני המעבר לפרויקט הבא. "כמנית צילום, אני מחפשת אקטיבית את הפוטנציאל הקיים בכל מה שעיני רואות. כשאני מזהה אותו, אני נכנסת לעומק הסצנה ומוציאה ממנה את הנסתר מהעין. המצלמה היא כלי שמתרגם מראות קונבנציונליים למחזות סוריאליסטיים. האור הוא המכחול שלי – הוא זה שמרטט, צובע ומעצב את התמונות. אני אוהבת לברוא עולמות חדשים, למלא אותם באור ולגלות בהם עומק ורבדים חדשים" (אדר).
'דוגרת על ספרים' היא תערוכה המציעה חוויה חזותית ורעיונית – מרחב שבו מילים, דימויים, חפצים וחיים נשזרים יחד לכדי מארג של משמעות.